כל פרקי האבות שישה פרקים לסגולת הנשמה

 

פרקי אבות

 

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר.

 

א משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה: הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה.

 

ב שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על-שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.

 

ג אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל-תהיו כעבדים המשמשין את-הרב על-מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את-הרב שלא על-מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם.

 

ד יוסי בן-יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יעוזר איש צרדה אומר, יהי ביתך בית ועד לחכמים והוה מתאבק בעפר רגליהם והוה שותה בצמא את-דבריהם.

 

ה יוסי בן-יוחנן איש ירושלים אומר, יחי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך ואל-תרבה שיחה עם האשה. באשתו אמרו קל וחמר באשת חברו. מכאן אמרו חכמים כל-המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנם.

 

ו יהושע בן-פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן-פרחיה אומר, עשה לך רב וקנה לך חבר והוה דן את-כל-האדם לכף זכות.

 

ז נטאי הארבלי אומר, הרחק משכן רע ואל-תתחבר לרשע ואל-תתיאש מן-הפורענות.

 

ח יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם. יהודה בן-טבאי אומר, אל-תעש עצמך כעורכי הדינין וכשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין.

 

ט שמעון בן שטח אומר, הוה מרבה לחקור את-העדים והוה זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר.

 

י שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר, אהב את-המלאכה ושנא את-הרבנות ואל-תתודע לרשות.

 

יא אבטליון אומר, חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל.

 

יב הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר, הוה מתלמידיו של-אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את-הבריות ומקרבן לתורה.

 

יג הוא היה אומר, נגיד שמא אבד שמה ודלא מוסיף יסף ודלא יליף קטלא חייב וד-אשתמש בתגא חלף.

יד הוא היה אומר, אם אין אני לי, מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי.

 

טו שמאי אומר, עשה תורתך, קבע אמור מעט ועשה הרבה והוה מקבל את-כל-האדם בסבר פנים יפות.

 

טז רבן גמליאל אומר, עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל-תרבה לעשר אמדות.

 

יז שמעון בנו אומר, כל-ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה ולא המדרש עקר אלא המעשה, וכל-המרבה דברים מביא חטא

.

יח רבן שמען בן-גמליאל אומר, על-שלושה דברים העולם קים על האמת ועל הדין ועל-השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם.

 

פרק ב

 

א רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל-שהיא תפארת לעשה ותפארת לו מן האדם, והוה זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות, והוה מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה. הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מה-למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל-מעשיך בספר נכתבים.

 

ב רבן גמליאל בנו של-רבי יהודה הנשיא אומר, יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון וכל-תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון וכל-העוסקים עם-הצבור יהיו עוסקים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסיעתם,

וצדקתם עומדת לעד ואתם מעלה אני עליכם

שכר הרבה כאלו עשיתם.

 

ג הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצרך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו.

 

ד הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.

 

ה הלל אומר, אל-תפרוש מן-הצבור ואל-תאמין בעצמך עד יום מותך ואל-תדין את-חברך עד שתגיע למקומו ואל-תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע ואל-תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה.

 

ו הוא היה אומר, אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הבישן למד ולא הקפדן מלמד ולא כל-המרבה בסחורה מחכים ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש.

 

ז אף הוא ראה גלגלת אחת שצפה על-פני המים. אמר לה על דאתיפת אטיפוך וסוף מטיפיך יטופון.

 

ח הוא היה אומר, מרבה בשר מרבה רמה, מרבה נכסים מרבה דאגה, מרבה נשים מרבה כשפים, מרבה שפחות מרבה זמה, מרבה עבדים מרבה גזל,מרבה תורה מרבה חיים, מרבה ישיבה מרבה חכמה, מרבה עצה מרבה תבונה, מרבה צדקה מרבה שלום. קנה שם טוב קנה לעצמו, קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא.

 

ט רבן יוחנן בן-זכאי קבל מהלל ומשמאי.

 הוא היה אומר, עם למדת תורה הרבה

אל-תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת.

 

י חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן-זכאי. ואלו הן: (רבי) אליעזר בן-הורקנוס (רבי) יהושע בן חנניא (רבי) יוסי הכהן (רבי) שמעון בן-נתנאל ו

(רבי) אלעזר בן-ערך.

 

יא הוא היה מונה שבחם. (רבי) אליעזר בן-הורקנוס בור סוד שאינו מאבד תפה (רבי) יהושע בן-חנניא אשרי יולדתו (רבי) יוסי הכהן חסיד

(רבי) שמעון בן-נתנאל ירא חטא ו

(רבי) אלעזר בן-ערך כמעין המתגבר.

 

יב הוא היה אומר, אם יחיו כל-חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן-הורקנוס בכף שניה מכריע את-כלם: אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל-חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן-הורקנוס אף עמהם ואלעזר בן-ערך בכף שניה מכריע את-כלם.

 

יג אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה. רבי יהושע אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר שכן טוב. רבי שמעון אומר הרואה את-הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב: אמר להם, רואה אני את-דברי אלעזר בן-ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם.

 

יד אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם,

 רבי אליעזר אומר יען רעה.

רבי יהושע אומר חבר רע.

רבי יוסי אומר שכן רע,

רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם,

אחד הלוה מן- האדם כלוה מן-המקום,

שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן.

רבי אלעזר אומר לב רע. אמר להם,

רואה אני את-דיברי אלעזר בן-ערך

מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם.

 

טו הם אמרו שלשה דברים. רבי אליעזר אומר, יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל-תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך והוה מתחמם כנגד אורן של-חכמים והוה זהיר בגחלתן שלא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל-דיבריהם כגחלי אש.

 

טז רבי יהושע אומר, עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את-האדם מן-העולם.

 

יז רבי יוסי אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך והתקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירשה-לך וכל-מעשיך יהיו לשם שמים.

 

יח רבי שמעון אומר, הוה זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל-תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, שנאמר כי-חנון ורחום הוא ארך אפים ורב-חסד ונחם על-הרעה.

ואל- תהי רשע בפני עצמך.

 

יט רבי אלעזר אומר, הוה שקוד ללמוד תורה ודע מה-שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל ומי הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך.

 

כ רבי טרפון אומר, היום קצר והמלאכה מרבה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק.

 

כא הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור

ולא-אתה בן-חורין להבטל ממנה.

אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה

ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך ודע שמתן שכרן של- צדיקים לעתיד לבוא.

 

פרק ג'

 

א עקביא בן -מהללאל אומר, הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון. מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך המלכים הקדוש ברוך הוא.

 

ב רבי חנינא סגן הכהנים אומר,

הוה מתפלל בשלומה של -מלכות שאלמלא מוראה איש את - רעהו חיים בלעו.

 

ג רבי חנניא בן תרדיון אומר, שנים שיושבין ואין ביניהם דיברי תורה הרי זה מושב לצים, שנאמר ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שיכונה שרויה ביניהם, שנאמר אז נדברו יראי יי איש אל -רעהו ויקשב יי וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יי ולחשבי שמו. אין לי אלא שנים, מנין אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר, שנאמר ישב בדד וידם כי נטל עליו.

 

ד רבי שמעון אומר, שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה

כאלו אכלו מזבחי מתים,

 שנאמר כי כל -שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משלחנו של -מקום, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יי.

 

ה רבי חנינא בן-חכינאי אומר,

הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו.

ו רבי נחוניא בן -הקנה אומר, כל -המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ

וכל -הפורק ממנו עול תורה

נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.

 

ז רבי חלפתא בן -דוסא איש כפר חנניא אומר, עשרה שישבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלהים נצב בעדת -אל. ומנין אפילו חמשה, שנאמר ואגדתו על -ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלהים ישפט. ומנין אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי יי איש אל -רעהו ויקשב יי וישמע. ומנין אפילו אחד, שנאמר בכל -המקום אשר אזכיר את -שמי אבא אליך וברכתיך.

 

ח רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן -לו משלו שאתה ושלך שלו, וכן בדוד הוא אומר כי -ממך הכל ומידך נתנו לך.

 

ט רבי יעקב אומר, המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה -נאה אילן זה מה -נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו.

 

י רבי דוסתאי בר ינאי משום רבי מאיר אומר, כל -השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו, שנאמר רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן -תשכח את -הדברים אשר -ראו עיניך יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר ופן -יסורו מלבבך כל ימי חייך, הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירים מלבו.

 

יא רבי חנינא בן -דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקימת וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקימת.

 

יב הוא היה אמר, כל שמעשיו מרבים מחכמתו חכמתו מתקימת וכל שהחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקימת.

 

יג הוא היה אומר, כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימינו אין רוח המקום נוחה הימינו.

 

יד רבי דוסא בן הרכינס אומר, שנה של -שחרית ויין של -צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של -עמי הארץ מוציאין את -האדם מן -העולם.

 

טו רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את -הקדשים והמבזה את -המועדות והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של -אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא.

 

טז רבי ישמעאל אומר, הוה קל לראש ונוח לתשחרת והוה מקבל את-כל -האדם בשמחה.

 

יז רבי עקיבא אומר, שחוק וקלות ראש מרגילין את -האדם לערוה. מסרת סיג לתורה, מעשרות סיג לעשר, נדרים סיג לפרישות, סיג לחכמה שתיקה.

 

יח הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר כי בצלם אלהים עשה את -האדם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר בנים אתם ליי אלהיכם. חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה, חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל -תעזבו.

 

יט הכל צפוי והרשות נתונה. ובטוב העולם נדון. והכל לפי רב המעשה.

 

כ הוא היה אומר ,הכל נתון בערבון. ומצודה פרושה על -כל -החיים. החנות פתוחה והחנוני מקיף, והפנקס פתוח והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבא וילוה. והגבאין מחזירין תדיר בכל -יום ונפרעין מן - האדם מדעתו ושלא מדעתו ויש להם על מה שיסמכו. והדין דין אמת והכל מתקן לסעודה.

 

כא רבי אלעזר בן-עזריה אומר, אם אין תורה אין דרך ארץ, אם אין דרך ארץ אין תורה. אם

אין חכמה אין יראה, אם אין יראה אין חכמה. אם אין דעת אין בינה, אם אין בינה אין דעת. אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח.

 

כב הוא היה אומר, כל שחכמתו מרבה ממעשיו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מרבין ושרשיו מעטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו, שנאמר והיה כערער בערבה ולא יראה כי -יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרבים מחכמתו למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין, שאפילו כל -הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר והיה כעץ שתול על -מים ועל -יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי -יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי.

 

כג רבי אלעזר (בן-) חסמא אומר, קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה.

 

פרק ד'

א בן זומא אומר, איזהו חכם, הלומד מכל -אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. איזהו גבור, הכובש את -יצרו, שנאמר, טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר. איזהו עשיר, השמח בחלקו, שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

איזהו מכבד, המכבד את הבריות,

שנאמר כי מכבדי אכבד ובזי יקלו.

 

ב בן-עזאי אומר, הוה רץ למצוה קלה ובורח מן -העברה, שמצוה גוררת מצוה ועברה גררת עברה ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה.

 

ג הוא היה אומר, אל -תהי בז לכל -אדם ואל-תהי מפליג לכל -דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.

 

ד רבי לויטס איש יבנה אומר, מאד מאד הוה שפל רוח שתקות אנוש רמה.

 

ה רבי יוחנן בן -ברוקה אומר, כל-המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי, אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם.

 

ו רבי ישמעאל בר רבי יוסי אומר, הלומד על -מנת ללמוד מספיקים בידי ללמוד וללמד, והלומד על -מנת לעשות מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

 

ז רבי צדוק אומר, אל -תפרוש מן -הצבור ואל-תעש עצמך כעורכי הדינין ואל -תעשה עטרה להתגדל -בה ולא קרדום לחפר -בה. וכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף, הא למדת כל -הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן-העולם.

 

ח רבי יוסי אומר, כל -המכבד את -התורה גופו מכבד אל -הבריות וכל-המחלל את -התורה גופו מחלל על-הבריות.

 

ט רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מין -הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח.

 

י הוא היה אמר, אל -תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד, ואל -תאמר קבלו דעתי שהם רשאים ולא אתה.

 

יא רבי יונתן אומר, כל-המקים את-התורה מעני לקימה מעשר. וכל-המבטל את-התורה מעשר מופו לבטלה מעני.

 

יב רבי מאיר אומר, הוה ממעט בעסק ועסק בתורה והוה שפל -רוח בפני כל -אדם ואם -בטלת מן -התורה יש -לך בטלים הרבה כנגדך ואם -עמלת בתורה יש -לו שכר הרבה לתן לך.

 

יג רבי אליעזר בן -יעקב אומר,העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעבר עברה אחת קונה לו קטגור אחד, תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות.

 

יד רבי יחנן הסנדלר אומר, כל -כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים.

 

טו רבי אלעזר בן שמוע אומר, יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים.

 

טז רבי יהודה אומר, הוה זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון.

 

יז רבי שמעון אומר, שלושה כתרים הן, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה גביהן.

 

יח רבי נהוראי אומר, הוה גולה למקום תורה ואל-- תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקימוה בידיך ואל-בינתך אל-תשען.

 

יט רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים.

 

כ רבי מתיא בן -חדש אומר, הוה מקדים בשלום כל -אדם והוה זנב לאריות ואל -תהי ראש לשעלים.

 

כא רבי יעקב אומר, העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין.

 

כב הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של-קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הוה.

 

כג רבי שמעון בן -אלעזר אומר, אל-תרצה את -חברך בשעה כעסו ואל -תנחמהו בשעה שמתו מטל לפניו ואל -תשאל לו בשעת נדרו ואל-תשתדל לראותו בשעה קלקלתו.

 

כד שמואל הקטן אומר, בנפל אויבך אל -תשמח, ובכשלו אל -יגל לבך, פן -יראה יי ורע בעיניו והשיב מעליו אפו.

 

כה אלישע בן אבויה אומר, הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על -ניר חדש, והלומד זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על -ניר מחוק.

 

כו רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר, הלומד מן -הקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו, והלומד מן -הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן.

 

כז רבי מאיר אומר, אל - תסתכל בקנקן אלא במה שיש-בו, יש קנקן חדש מלא ישן.

ויש שאפילו חרש אין בו.

 

כח רבי אלעזר הקפר אומר, הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

 

כט הוא היה אומר, הילודים למות, והמתים להחיות והחיים לדון, לירע ולהודיע ולהודע, שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדין הוא העד הוא בעל דין הוא עתיד לדון ברוך הוא, שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שחד, שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון, ואל - יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקרוש ברוך הוא.

 

פרק ה'

א בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן -הרשעים שמאבדים את-העולם שנברא בעשרה מאמרות ולתן שכר טוב לצדיקים שמקימין את - העולם שנברא בעשרה מאמרות.

 

ב עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסים לפניו עד שהביא עליהם את -מי המבול.

 

ג עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל -הדורות היו מכעיסים לפניו עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כלם.

 

ד עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלם להודיע כמה חבתו של -אברהם אבינו.

 

ה עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים

ועשרה על הים.

 

ו עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים.

 

ז עשרה נסיונות נסו אבותינו

 את-הקדוש ברוך הוא במדבר, שנאמר

וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.

 

ח עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש.

 לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, ולא הסריח בשר הקדש מעולם, ולא נראה זבוב בבית המטבחים, ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפרים, ולא כבו הגשמים אש של -עצי המערכה, ולא נצחה הרוח את -עמוד העשן, ולא נמצא פסול בעמר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, עמדים צפופים ומשתחוים רוחים ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים.

 

ט עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן.פי הארץ, פי הבאר, פי האתון, הקשת והמן והמטח והשמיר, הכתב והמכתב והלחות. ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של -משה ואילו של - אברהם אבינו. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.

 

י שבעה דברים בגלם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמנין, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, ואומר על -ראשון ראשון ועל -אחרון אחרון, ועל מה -שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על -האמת, וחלופיהן בגלם.

 

יא שבעה מיני פורעניות באין לעולם על-שבעה גופי עברה. מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין רעב של-בצרת בא מקצתן רעבים ומקצתן שבעים, גמרו שלא לעשר רעב של מהומה ושל-בצרת בא. ושלא לטול את-החלה רעב של-כליה בא. דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ועל פרות שביעית. חרב באה לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל-המורים בתורה שלא כהלכה. חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל-חלול השם. גלות באה לעולם על-עבודה זרה ועל-גלוי עריות ועל-שפיכות דמים ועל-שמטת הארץ.

 

יב בארבעה פרקים הדבר מתרבה, ברביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל- שנה ושנה. ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית, בשביעית מפני מעשר עני שבששית, במוצאי שביעית. מפני פרות שביעית, במוצאי החג שבכל-שנה ושנה מפני גזל מתנות עניים.

 

יג ארבע מדות באדם. האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זז מדת סדום, שלי שלך ושלך שלי עם הארץ, שלי (שלך) ושלך שלך חסיד, שלך (שלי) ושלי שלי רשע.

 

יד ארבע מדות בדעות. נוח לכעוס ונוח לרצות יצא הפסדו בשכרו, קשה לכעוס וקשה לרצות יצא שכרו בהפסדו, קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד, נוח לכעוס וקשה לרצות רשע.

 

טו ארבע מדות בתלמידים. מהיר לשמוע ומהיר לאבד יצא שכרז בהפסדו, קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו, מהיר לשמוע וקשה לאבד זו חלק טוב, קשה לשמוע ומהיר לאבד זו חלק רע

 

טז ארבע מדות בנותני צדקה. הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל-אחרים, יתנו אחרים והוא לא יתן אינו רעה בשלו, יתן ויתנו אחרים חסיד, לא יתן ולא יתנו אחרים רשע.

 

יז ארבע מדות בהלכי בית המדרש. הולך ואינו עשה שכר הליכה בידו, עשה ואינו הולך שכר מעשה בידו, הולך ועשה חסיד, לא הולך ולא עשה רשע.

 

יח ארבע מדות ביושבים לפני חכמים, ספוג ומשפך משמרת ונפה. ספוג שהוא סופג את-הכל, ומשפך שמכניס בזו ומוציא בזו, משמרת שמוציאה את-היין וקולטת את השמרים, ונפה שמוציאה את-הקמח קולטת את-הסלת.

 

יט כל-אהבה שהיא-תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה שהיא-תלויה בדבר זו אהבת אמנון ותמר, ושאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן.

 

כ כל מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים. איזו היא מחלקת שהיא לשם שמים זז מחלקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים זו מחלקת קרח וכל-עדתו.

 

כא כל-המזכה את-הרבים אין חטא בא אל-ידו וכל-המחטיא את-הרבים אין-מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה וזכה את-הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר צדקת יי עשה ומשפטיו עם- ישראל. ירבעם בן-נבט חטא והחטיא את-הרבים, חטא הרבים תלוי בו, שנאמר על-חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את-ישראל.

 

כב כל מי שיש-בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של-אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים הוא מתלמידיו של-בלעם הרשע.

עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של-אברהם אבינו,

עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של-בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של-בלעם הרשע. תלמידיו של-אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין העולם הבא,

שנאמר להנחיל אהבי יש ואוצרתיהם אמלא. תלמידיו של-בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת, שנאמר ואתה אלהים תורדם לבאר שחת,

אנשי דמים ומרמה לא-יחצו ימיהם ואני אבטח-בך.

 

כג יהודה בן-תימא אומר, הוה עז כנמר וקל כנשר: רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.

 

כד הוא היה אומר, עז פנים לגיהנם

ובושת פנים לגן-עדן. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו

ותן חלקנו בתורתך.

 

כה הוא היה אומר,

בן-חמש שנים למקרא,

 בן-עשר שנים למשנה,

בן-שלש עשרה למצוות,

בן- חמש עשרה לתלמוד,

 בן-שמונה עשרה לחפה,

בן-עשרים לרדוף,

בן-שלושים לכח,

בן-ארבעים לבינה,

בן-חמישים לעצה,

בן-ששים לזקנה,

 בן-שבעים לשיבה,

 בן-שמונים לגבורה,

בן-תשעים לשוח,

בן-מאה כאלו מת ועובר ובטל מן העולם.

 

 

כו בן בג בג אומר, הפך-בה והפך-בה דכלא-בה, ובה תחזה וסיב ובלה בה ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה.

 

כז בן-הא הא אומר, לפם צערא אגרא.

שנו חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם.

 

פרק ו'

א רבי מאיר אומר, כל-העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל-העולם כלו כדי הוא לו, נקרא רע, אהוב, אהוב את-המקום, אוהב את- הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן-החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר לי עצה ותושיה, אני בינה לי גבורה, ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין שאני פוסק וכנהר המתגבר והולך, והוה צנוע וארך רוח ומוחל על-עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על-כל המעשים.

 

ב אמר רבי יהושע בן-לוי, בכל-יום ויום בת-קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של-תורה, שכל-מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף, שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר, והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על-הלחת, אל תקרא חרות אלא חרות שאין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, וכל-מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות.

 

ג הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אז אפילו אות אחת צריך לנהג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתפל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אפילו ומידעו, שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. והלא דברים קל וחמר, ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתפל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אפילו ומידעו, הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, על-אחת כמה וכמה שצריך לנהג בו ככוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל-תעזבו.

 

ד כך היא דרכה של-תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם-אתה עשה כן אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

 

ה אל-תבקש גדלה לעצמך ואל-תחמוד כבוד. יותר מלמודך עשה, ואל-תתאוה לשלחנם של- מלכים ששלחנך גדול משלחנם וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך.

 

ו גדולה תורה יותר מן-הכהנה ומן- המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהנה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. ואלו הן, בתלמוד, בשמיעת האזן, בעריכה שפתים, בבינההלב, בשכול בלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, (בתהרה), בשמוש חכמים, בדבוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא ובמשנה, במעוט סחורה, במעוט דרך ארץ, במעוט תענוג, במעוט שנה במעוט שיחה, במעוט שחוק, בארך אפים, בלב-טוב, באמונת חכמים, בקבלת חיסורין, המכיר את-מקומו, והשמח בחלקו, והעשה סיג לדבריו,ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את-המקום, אוהב את הבריות, אוהב את-הצדקות, אוהב את-המישרים, אוהב את-התוכחות, ומתרחק מן-הכבוד, ולא-מגיס לבו בתלמודו, ואינו שמח בהוראה, נושא בעול עם-חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על-האמת, ומעמידו על-השלום ומתישב לבו בתלמודו, שואל ומשיב, שומע ומוסיף, הלומד על מנת ללמד, והלומד על-מנת לעשות, המחכים את- רבו, והמכון את-שמועתו, והאומר דבר בשם אומרו. הא למרת כל-האומר דבר בשם אומרו מביא גאלה לעולם, שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

 

ז גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר כי-חיים הם למצאיהם ולכל-בשרו מרפא, ואומר רפאות תהי לשריך שקוי לעצמותיך, ואומר עץ-חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר, ואומר כי לוית-חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך, ואומר תתן לראשך לוית-חן עטרת תפארת תמגנך, ואומר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים, ואומר ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד, ואומר כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך.

 

ח רבי שמעון בן-יהודה משום רבי שמעון בן-יחאי אומר, הנוי והכח והעשר, והכבוד, והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר עטרת תפרת שיבה בדרך צדקה תמצא, ואומר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה, ואומר עטרת חכמים עשרם, ואומר עטרת זקנים בני בנים תפארת בנים אבותם, ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי-מלך יי צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד.רבי שמעון בן-מנסיא אומר, אלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים, כלם נתקימו ברבי ובבניו.

 

ט אמר רבי יוסי בן-קסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן-לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה, אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל-סופרים אני. אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו אם אתה נותן לי כל-כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה, וכן כתוב בספר תהלים על ידי-דוד מלך ישראל טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ולא עוד, אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אתך בעולם הזה, בשכבך תשמור עליך בקרב, והקיצות היא תשיחך לעולם הבא. ואומר לי הכסף ולי הזהב נאם יי צבאות.

 

י חמשה קנינים קנה (לו) הקדוש ברוך הוא בעולמו, ואלו הן. תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד. תורה מנין, דכתיב יי קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ מנין, דכתיב כח אמר יי השמים כסאי והארץ הדום רגלי אי-זה בית אשר תבנו-לי ואי-זה מקום מנוחתי. ואומר מה רבו מעשיך יי כלם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך. אברהם מנין, דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ. ישראל מנין, דכתיב עד-יעבר עמך יי עד יעבר עם-זו קנית. ואומר לקדושים אשר בארץ חמה ואדירי כל-חפצי בם. בית המקדש מנין, דכתיב מכון לשבתך פעלת יי מקדש אדני כוננו ידיך. ואומר ויביאם אל-גבול קרשו הר זה קנתה ימינו.

 

יא כל מה-שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו, שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר, יי ימלך לעלם ועד.

ייימלרלאז ף;- ז " זז', ך,אז ז-',

רבי חנניה בן-עקשיא אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות

את-ישראל לפיכך הרבה להם

תורה ומצוות. שנאמר,

 יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

 

 

 

 
 
קורסים  וסדנאות חוגי בית  בכל הארץ סדנה מיוחדת למעגל החיים. זוגיות ילדים ומשפכה  ועסקים.  אסטרולוגיה קבלית וסוד האותיות. גלגולי נשמוד וסוד יעוד האדם בעולם.  חכמת תווי הפנים ועסקים. סודות לימוד הזוהר ופרשיות השבוע. קורס מבוא לקבלה הטוב בעולם והאמין ומסודר בשיטה הקלה להונה לכל נפש. יעוצים אשיים על זוגיות  עסקים רפואה ילדים. בית ומשפכה. מזוזות קשרות וטהור הבית.