שער הגלגולים הארי הקדוש
הקדמה ב'

השיעורים של רבי דוד קורן,

ניתן לקבל את כל השיעור בדיסק דיוידי או בדיסק אודיו
עם כל הביאורים והפירושים של סודות הגלגול של האדם בעולמנו
תמורת צדקה רק לחברים הרשומים באתר
,



שער הגלגולים הקדמה ב' 82 דקות שיעור על סודות  נפש רוח ונשמה
עיבור בנשמות הצדיקים בעולמנו
וסדר הגלגול בעולמנו,

כתבי האר"י הקדוש

רבי חיים ויטאל ז"ל שער הגלגולים

קרן אור ללימודי הקבלה

עורך ומגיש: רבי דוד קורן

הקדמה ב

בסדר כניסת הנר"ן באדם,

בתחלת גלגוליהם בפעם הראשונה החדשה,

כמו שיתבאר בע"ה.

הנה בעת שנולד גוף האדם ויוצא לאויר העולם,

נכנסת בו הנפש שלו, ואם יוכשרו מעשיו,

יזכה ויכנס בו הרוח בתשלום שנת השלש עשרה שאז נקרא איש גמור כנודע.

ואם יוכשרו עוד מעשיו מאז ואילך,

נכנסת בו הנשמה בתשלום שנת העשרים,

כנזכר בסבא דמשפטים אבל אם לא תקן את הרוח לגמרי,

לא תכנס בו הנשמה, ויהיו בו נו"ר בלבד.

וכן אם לא תקן את הנפש לגמרי,

אין בו רק נפש בלבד,

וישאר מבלי רוח ונשמה,

וישארו הרוח והנשמה באתר ידוע לקב"ה,

ותמן אזדמן דוכתייהו לכל חד וחד מנהון:

ואמנם אם לא תקן את הנפש לגמרי בפעם א',

ונפטר מן העולם,

אז צריך שתחזור הנפש ההיא בגלגול,

עד כמה פעמים, עד שתזדכך כל צרכה לגמרי,

ואז אע"פ שנשלמה, אין הרוח שלה נכנס בה,

כיון שלא נתקן הנפש אלא ע"י גלגול,

אם לא בדוחק גדול, כמו שיתבאר לקמן בע"ה.

ולכן צריך שיפטר מן העולם,

ותחזור הנפש להתגלגל,

ואז תזכה אל הרוח שלה. ואם יתקן גם הרוח,

אז צריך שיפטר מן העולם, ואח"כ יתגלגל,

ותבא בו גם הנשמה,

ע"ד הנז' בענין הרוח. ואם לא תקן הרוח,

צריך שיתגלגלו כמה פעמים הנפש עם הרוח,

עד שיתוקן הרוח, ואז ימות האדם,

ויחזור ויתגלגל הנפש והרוח וגם הנשמה,

עד שיתוקנו שלשתם,

ואז אין לו צורך עוד להתגלגל כלל,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

כי בהיות גם הנשמה נתקנת,

הרי הוא אדם שלם כנודע:

אבל צריך שתדע, כי כאשר

נתקנה הנפש וחזרה אח"כ לבא בגלגול,

כדי לקחת את הרוח שלה כנזכר, כדי לתקן גם אותו,

הנה אם באותו גלגול יחטא האדם איזה חטא,

אין פגם ההוא פוגם בנפש,

כדי שנאמר שצריכה עוד הנפש ההיא להתגלגל

פעם אחרת יחידית להתקן ע"ד הנזכר,

לפי שכיון שיש שם רוח,

הנה הפגם ההוא פוגם ברוח לבדו עד שיתוקן.

ולכן אם יצטרך איזה גלגולים אחרים,

כדי לתקן את הרוח, באים נפש ורוח ביחד,

ומתגלגלים שניהם, עד ישתלם תקון הרוח,

ואז יפטר האדם, ויחזור ויתגלגלו

הנפש והרוח, גם הנשמה שלשתם ביחד,

עד שישתלם גם תקון הנשמה,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

ואז בגלגולים ההם, אם חטא אדם,

אין הפגם פוגם רק בנשמה לבדה,

ע"ד שביארנו בעניין תיקון הרוח:

והנה לפעמים יהיה, שהנפש בעת תיקון שלה,

נשלמה ונזדככה בתכלית גדול,

ואז איננה צריכה לחזור להתגלגל עם הרוח,

בעת תיקון הרוח,

אבל הנפש נשארת למעלה

במקום הראוי לה בצרור החיים,

והרוח לבדו ירד בגלגול לתקן עצמו,

והנה אינו יכול לבא יחידי,

אלא מלבוש תוך נפש,

ולכן הנה הוא מתלבש תוך נפש הגר,

כנזכר בסבא דמשפטים,

ומתגלגלים יחד שניהם עד שיתקן הרוח הזה,

ואז יפטר מן העולם, ויחזור להתגלגל,

ואז תתעבר עמו הנפש הראשונה שלו,

ויתגלגלו יחד שניהם, כדי לקבל גם את הנשמה שלהם,

עד שתתוקן גם הנשמה גם היא.

ולפעמים ג"כ יבא הרוח לבדו בגלגול עם הנשמה,

עד שתתקן הנשמה, ואז אין לאדם הזה עוד שום גלגול,

ויתחברו שלשתם יחד למעלה

בצרור החיים כראוי אליהם:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,

ודע, כי עכ"ז אותה נפש הגר, כיון שנתחברה בעה"ז

עם הרוח ההוא, וסייעו להטיב מעשיו,

והייתה מרכבה אליו בעה"ז,

ועל ידה זכה הרוח ההוא להתקן,

לכן גם נפש הגר ההיא, תעלה עם נפש העיקרית של הרוח ההוא, ויהיו שתיהם במדריגה אחת בעה"ב, שכנים יחד,

ולא תתפרד ממנה:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

גם דע, כי לפעמים יהיה,

שכאשר תתגלגל הנפש לבדה לתקן עצמה,

תשתלם כ"כ במעשיה, עד שתזכה אל מדרגת הרוח שלה,

והנה אז אין יכולת אל הרוח שלה לבא עמה כנז"ל,

לפי שהכלל הוא שאין שניהם או שלשתם

יכולים להתחבר יחד בגלגול אחד,

אם לא בדוחק גדול, כמו שיתבאר בדרוש אחר, שם,

אלא כל אחת תתגלגל לבדה כנז"ל,

כי תחלה צריך לתקן הנפש, ואף אשר נתקנה,

אי אפשר לרוח לבא עמה, אבל צריך שימות,

ואחר כך תחזור הנפש להתגלגל,

ואז תזכה אל הרוח.

וכן אחר שנתחברו שניהם נפש ורוח, ונתקנו שניהם,

אי אפשר שיקבלו הנשמה שלהם,

עד שיתגלגלו פעם אחרת, ואז יזכו אל הנשמה:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

וצריך לידע, מה נעשה לנפש בעוד שכבר נתקן

לבדה בלתי הרוח שלה כנזכר.

ואמנם סוד העניין הוא, כי כפי מדרגת הזדככות,

ומעלת תיקון הנפש ההיא,

כך במדרגה ההיא עצמה, יתגלגל אז בגוף האדם ההוא,

בעודו בחיים חיותו, נפש אחד של איזה צדיק,

אשר כבר נשלם להתקן ולהתגלגל, ולא נצרך להתגלגל,

ונכנס כאן ונעשת נפש הצדיק הזה,

במקום רוח אל נפש האדם הזה,

ולפעמים אפשר שיתגלגלו שם נפשות ראשונים

תיקון והזדככות נפש האדם הזה:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

ועניין זה שהוא גלגול בחיים,

נקרא אצל החכמים סוד העבור

וזהו ההפרש שיש בין גלגול לעבור.

ולפעמים אפשר שיתעבר בו רוח ממש, של אדם צדיק,

אפילו שיהיה מרוחות הצדיקים הראשונים,

עד האבות נ"ע, אפילו בזמנינו זה האחרון,

והכל תלוי כפי ערך מצות שעושה האדם הזה,

כי יש מצות שיש בסגולתם כח, להמשיך נפש הצדיק בסוד עבור, ויש מצות ממשיכות רוח צדיק כנזכר:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

גם אפשר, שלפעמים יארע כי יתעבר בו נפש איזה צדיק,

ואח"כ יזכה ויתעבר בו עוד נפש צדיק אחר

יותר גדול מן הראשון.

ונמצא כי יש בו נפש מפאת עצמו,

והנפש של הצדיק שבאה לו בתחלה,

הוא לו במקום רוח.

והנפש השנית של הצדיק היותר מעולה,

שבאה לו באחרונה, תהיה לו בבחי' נשמה:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

ולפעמים יתוקן נפש האדם כ"כ,

עד שיזכה להשיג נפש איזה צדיק, ואח"כ ישיג בחי'

רוח ממש של איזה צדיק אחד מעולה מכלם,

עד שיוכל להיות, שישיג רוחו של אברהם אבינו ע"ה.

וז"ס מ"ש ז"ל במדרשים, ובפרט במדרש שמואל,

אין לך דור שאין בו כאברהם אבינו ע"ה, וכיצחק, וכיעקב, ומשה ושמואל וכו'.

והנה בהתחלקות פרטים אלו, כשל כח הקולמוס להעלות כלם על ספר, והמשכיל יבין ויקיש מעצמו אל שאר החלוקים והפרטים:

ואמנם הכלל הוא, כי כפי ערך תיקון וזיכוך

מעשה הנפש ההיא של האדם,

כך תוכל לזכות, להשיג נשמה מנשמות הראשונים,

עד תכלית העליון שבכולם.

ואפילו בדורינו זה, יוכל להיות כך.

ועד"ז תוכל להקיש ג"כ,

כאשר נתגלגלו יחד הנפש והרוח של האדם,

וכבר נתקנו שניהם,

והנה אינם יכולים להשיג הנשמה שלהם עד גלגול אחר כנזכר.

והנה בעודם בחיים אז אירע להם ע"ד הנז"ל,

כי נכנס עמהם בסוד העבור, איזו נפש, או רוח, או נשמה,

של איזה צדיק, והיא להם בבחינת נשמתם.

וכל הפרטים שנתבארו בעניין היות הנפש לבדו מתוקנת,

הם ג"כ עתה ממש, ואין להאריך:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

גם לפעמים יארע, שאחר שנתגלגלו יחד שלשת חלקיו,

נפש, רוח ונשמה שלו, ונתקנו כולם,

כי אז יתעבר בו איזו נפש, או רוח, של איזה צדיק כנזכר,

הנה כשיפטר מן העולם,

יוכל להתעלות כפי בחי' הצדיק ההוא שנתעבר בו,

ושם בעולם הבא יהיו שניהם במעלה ובמדרגה אחת.

וז"ס מ"ש בהקדמת בראשית בספר הזוהר דף ז' ע"ב,

שנפל הרשב"י ע"ה על פניו, וראה את רב המנונא סבא ז"ל, וא"ל דבההוא עלמא יהוויין שכיבין יחד, הוא ורב המנונא סבא, ודי בזה:

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

והנה עניין העיבור הזה, הוא לשתי סבות,

האחת היא, כי ע"י עבור נפש הצדיק באיש הזה,

תתוקן נפש האיש הזה, ותזדכך,

כדוגמת ערך נפש הצדיק ההוא,

ועי"כ תוכל לעלות בעוה"ב, במדרגת מעלת הצדיק ההוא,

כנזכר כי הצדיק ההוא יעזרהו ויסייעהו,

להוסיף מצות וקדושות יתירות,

והנה סבה זו היא לצורך האיש הזה.

עוד סבה שנית, לתועלת הצדיק עצמו המתעבר בו,

כי כיון שהוא מסייעו להוסיף מצות ותקונם,

נוטל חלק בהם, וז"ס מ"ש ז"ל,

גדולים צדיקים, שאפילו במיתתם זוכים לבנים וכו'.

והוא, כי הוא מזכה אל האיש הזה, ונעשה לו כאב

להדריכו ולסייעו, וזוכה בסבתו כנזכר:

ודע, כי הצדיק הזה,

כיון שנכנס בו לסייעו בחיים חייתו בסוד העבור כנזכר,

ולא בסוד גלגול,

לכן הוא קרוב לשכר ורחוק להפסד,

כ"א האיש הזה יעשה מצות, נוטל חלק בשכר ההוא.

וז"ס מ"ש ז"ל כי הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע,

והבן סוד העמוק הזה, ואין עתה עת להאריך בו.

אמנם אם ירשיע האיש הזה,

אין לצדיק ההוא שום עונש והפסד עמו,

יען כי הוא איננו מתעבר בו, רק להיטיב אליו,

ולא להרע לו,

ואדרבא אם האיש ההוא חוזר בו מאשר תקן להטיב,

אז הצדיק ההוא נפרש ממנו והולך לו.

וטעם הדבר הוא, במה שנתבאר,

,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

כי סוד העבור הוא בחיים של האדם,

ואיננו דבוק ונקשר עם גוף האדם,

כמו הנפש של האדם עצמו בגלגול, שנכנסה בו בעת שנולד,

ונתקשרה ונתדבקה שם בתכלית הדבוק,

ואינה יכולה לצאת משם עד יום המיתה.

משא"כ בנפש הצדיק שנכנסת שם בסוד העבור,

כי נכנסת ברצונה, ויוצאת ברצונה.

ואם האדם יתמיד בצדקתו,

גם הצדיק ההוא יתמיד שכונתו אצלי,

כדי ליטול חלק במעשה האיש הזה,

ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולם,

ויעלו שניהם יחד במדרגה אחת כנז"ל.

ואם האיש הזה ירשיע מעשיו,

אז הצדיק ההוא מואס בחברתו והולך לו,

כי הנה איננו עומד שם בקבע, רק בהשאלה,

כדמיון אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית, עד זמן שיוכשר בעיניו,

ואם אינו מוצא שם נחת רוח הולך לו,

ולסבה זו ג"כ כאשר יקרה איזה יסורין אל האיש הזה,

אין הצדיק ההוא מרגיש בצער כלל,

ואינו סובלם עמו, יען כי איננו דבוק שם רק בהשאלה:

הכלל העולה, כי לפעמים יעשה האדם איזו מצוה גדולה,

אשר על ידה יזכה שיתעבר בו נפש איזה צדיק

מן הראשונים, ואז אפשר להיות

כי יתוקן ויזדכך כל כך,

עד שתשוב נפשו של האיש הזה,

במדרגת נפש הצדיק ההוא ממש,

ואז צריך שישלים האדם גם רוחו ונשמתו בתכלית הזכוך,

עד אשר יהיו ראויים להתלבש בנפש המזוככת ההיא.

ואחרי זה יהיה שקול במדרגת הצדיק ההוא ממש,

ויעלה למעלה ממקום שרש נשמתו אשר ממנה חוצבה.

וכל זה הוא, לסבת עזר וסיוע הצדיק ההוא:

ודע, כי לפעמים אפשר שתתעלה נפש האדם,

עד שתהיה נפשו מעולם האצילות, והוא, כי הנה כלל הדבר הוא,

כי הנפש מן עשיה,

והרוח מן יצירה,

והנשמה מן בריאה, ואמנם בדרך פרט,

הנה בכל עולם מאלו, יש. בו בח" נפש רוח ונשמה,

ונמצא כי לפעמים יהיו באדם נר"ן, מעשיה יצירה בריאה.

ולפעמים יהיו לו נר"ן ממלכות ומז"א ומאימא דעשיה,

ולפעמים שלשתם מן היצירה,

ולפעמים שלשתם מעולם הבריאה,

ולפעמים כולם מן האצילות,

נפש, מנוקבא דז"א.

רוח, מז"א.

נשמה, מאימא.

חיה, מאבא.

ולפעמים נפש מעשיה, ורוח ונשמה מיצירה.

ולפעמים נפש מיצירה, ורוח ונשמה מבריאה.

ולפעמים נפש מבריאה, ורוח ונשמה מאצילות.

וכן עד"ז בכל פרט ופרט שבכל עולם מד' עולמות אבי"ע

כנודע כי כל עולם מאלו הד' עולמות,

כלול הוא מכל ד' עולמות אבי"ע, ומי"ס,

וכן עשר מעשר עד אין מספר, ואין כח בקולמוס להאריך בכל פרטים אלו כלם, כי עצמו מספר, והמשכיל יבין ויקיש מעצמו:

אבל צריך שתדע, כי מה שאמרנו,

שפעמים יהיו לו נר"ן מן היצירה, או מן הבריאה וכו',

אין כונתינו לומר, שאין לו נפש מצד העשיה כלל,

כי הנה נודע שאפילו השכינה הנקראת מלכות,

היא מקננא בעשיה, ומכ"ש בנפש של האדם.

אבל כונתינו לומר, כי הנפש של האדם הבאה מעשיה,

תזדכך כל כך, עד שאינה נרגשת,

בערך סבת אור הנפש דיצירה שבו,

ואז נקרא הכל נפש דיצירה. וכן עד"ז בשאר החלוקות,

כי אפילו כשאנו אומרים שיהיו לו נר"ן מן האצילות,

הוא בהיותם מתלבשים תוך הנפש ורוח ונשמה,

של עשיה יצירה בריאה, אלא שאינם עולים בשם,

וכלם נטפלים ונקראים בשם אצילות.

ומזה תקיש אל שאר הפרטים הנזכרים:

עוד יש חלוק אחר בבחי' הגלגול בעצמה

אם בעניין המתגלגל בבחי' גלגול בכל גוף שיזדמן,

או במתגלגל ע"י אחיו, אשר זה נקרא סוד היבום, והוא,

כי כשבא בבחי' גלגול לכך,

הנה אינם מתגלים ביחד שלשתם הנר"ן, ולא שניהם יחד,

אלא הנפש לבדה עד שתתקן,

ואח"כ בגלגול אחר, הנפש והרוח לבדם,

עד יתוקן הרוח.

ואח"כ בגלגול אהר, הנר"ן, עד שתתקן הנשמה,

ואז נשלמו גלגוליו כנז"ל.

או לפעמים כל אחד משלשתם יתגלגל לבדו בפני עצמו כנז"ל.

אבל כשמתגלגל ע"י אחיו, ובא בסוד יבום,

יכולים להתגלגל שם יחד שלשתם הנר"ן.

אמר הכותב חיים, הנה מן הסבא דמשפטים

משם דאפילו בסוד היבום, אינם באים יחד,

אלא הנפש והרוח לבדם, ולא הנשמה וצ"ע:

\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\




הקדמה ב

בסדר כניסת הנר"ן באדם, בתחלת גלגוליהם בפעם הראשונה החדשה, כמו שיתבאר בע"ה. הנה בעת שנולד גוף האדם ויוצא לאויר העולם, נכנסת בו הנפש שלו, ואם יוכשרו מעשיו, יזכה ויכנס בו הרוח בתשלום שנת השלש עשרה שאז נקרא איש גמור כנודע.

ואם יוכשרו עוד מעשיו מאז ואילך, נכנסת בו הנשמה בתשלום שנת העשרים, כנזכר בסבא דמשפטים אבל אם לא תקן את הרוח לגמרי, לא תכנס בו הנשמה, ויהיו בו נו"ר בלבד.

וכן אם לא תקן את הנפש לגמרי, אין בו רק נפש בלבד, וישאר מבלי רוח ונשמה, וישארו הרוח והנשמה באתר ידוע לקב"ה, ותמן אזדמן דוכתייהו לכל חד וחד מנהון:

ואמנם אם לא תקן את הנפש לגמרי בפעם א', ונפטר מן העולם, אז צריך שתחזור הנפש ההיא בגלגול, עד כמה פעמים, עד שתזדכך כל צרכה לגמרי,

ואז אע"פ שנשלמה, אין הרוה שלה נכנס בה, כיון שלא נתקן הנפש אלא ע"י גלגול, אם לא בדוחק גדול, כמו שיתבאר לקמן בע"ה. ולכן צריך שיפטר מן העולם, ותחזור הנפש להתגלגל, ואז תזכה אל הרוח שלה. ואם יתקן גם הרוח, אז צריך שיפטר מן העולם, ואח"כ יתגלגל, ותבא בו גם הנשמה, ע"ד הנז' בענין הרוח. ואם לא תקן הרוח, צריך שיתגלגלו כמה פעמים הנפש עם הרוח, עד שיתוקן הרוח, ואז ימות האדם,

ויחזור ויתגלגל הנפש והרוח וגם הנשמה, עד שיתוקנו שלשתם, ואז אין לו צורך עוד להתגלגל כלל, כי בהיות גם הנשמה נתקנת, הרי הוא אדם שלם כנודע:

אבל צריך שתדע, כי כאשר נתקנה הנפש וחזרה אח"כ לבא בגלגול, כדי לקחת את הרוח שלה כנזכר, כדי לתקן גם אותו, הנה אם באותו גלגול יחטא האדם איזה חטא, אין פגם ההוא פוגם בנפש, כדי שנאמר שצריכה עוד הנפש ההיא להתגלגל פעם אחרת יחידית להתקן ע"ד הנזכר,

לפי שכיון שיש שם רוח, הנה הפגם ההוא פוגם ברוח לבדו עד שיתוקן. ולכן אם יצטרך איזה גלגולים אחרים, כדי לתקן את הרוח, באים נפש ורוח ביחד, ומתגלגלים שניהם, עד ישתלם תקון הרוח, ואז יפטר האדם, ויחזור ויתגלגלו הנפש והרוח, גם הנשמה שלשתם ביחד, עד שישתלם גם תקון הנשמה, ואז בגלגולים ההם, אם חטא אדם, אין הפגם פוגם רק בנשמה לבדה, ע"ד שביארנו בענין תקון הרוח:

והנה לפעמים יהיה, שהנפש בעת תקון שלה, נשלמה ונזדככה בתכלית גדול, ואז איננה צריכה לחזור להתגלגל עם הרוח, בעת תקון הרוח, אבל הנפש נשארת למעלה במקום הראוי לה בצרור החיים, והרוח לבדו ירד בגלגול לתקן עצמו, והנה אינו יכול לבא יחידי, אלא מלבוש תוך נפש, ולכן הנה הוא מתלבש תוך נפש הגר, כנזכר בסבא דמשפטים, ומתגלגלים יחד שניהם עד שיתקן הרוח הזה, ואז יפטר מן העולם, ויחזור להתגלגל, ואז תתהבר עמו הנפש הראשונה שלו, ויתגלגלו יחד שניהם, כדי לקבל גם את הנשמה שלהם, עד שתתוקן גם הנשמה גם היא. ולפעמים ג"כ יבא הרוח לבדו בגלגול עם הנשמה, עד שתתקן הנשמה, ואז אין לאדם הזה עוד שום גלגול, ויתחברו שלשתם יחד למעלה בצרור החיים כראוי אליהם:

ודע, כי עכ"ז אותה נפש הגר, כיון שנתחברה בעה"ז עם הרוח ההוא, וסייעו להטיב מעשיו, והיתה מרכבה אליו בעה"ז, ועל ידה זכה הרוח ההוא להתקן, לכן גם נפש הגר ההיא, תעלה עם נפש העיקרית של הרוח ההוא, ויהיו שתיהם במדריגה אחת בעה"ב, שכנים יחד, ולא תתפרד ממנה:

גם דע, כי לפעמים יהיה, שכאשר תתגלגל הנפש לבדה לתקן עצמה, תשתלם כ"כ במעשיה, עד שתזכה אל מדרגת הרוח שלה, והנה אז אין יכולת אל הרוח שלה לבא עמה כנז"ל, לפי שהכלל הוא שאין שניהם או שלשתם יכולים להתמבר יחד בגלגול אחד,

אם לא בדוחק גדול, כמו שיתבאר בדרוש אחר, שם, אלא כל אחת תתגלגל לבדה כנז"ל, כי תחלה צריך לתקן הנפש, ואף אשר נתקנה, אי אפשר לרוח לבא עמה, אבל צריך שימות, ואחר כך תחזור הנפש להתגלגל,

ואז תזכה אל הרוח. וכן אחר שנתחברו שניהם נפש ורוח, ונתקנו שניהם, אי אפשר שיקבלו הנשמה שלהם, עד שיתגלגלו פעם אחרת, ואז יזכו אל הנשמה:

וצריך לידע, מה נעשה לנפש בעוד שכבר נתקן לבדה בלתי הרוח שלה כנזכר. ואמנם סוד הענין הוא, כי כפי מדרגת הזדככות, ומעלת תקון הנפש ההיא, כך במדרגה ההיא עצמה, יתגלגל אז בגוף האדם ההוא, בעודו בחיים חיותו, נפש אחד של איזה צדיק, אשר כבר נשלם להתקן ולהתגלגל, ולא נצרך להתגלגל, ונכנס כאן ונעשת נפש הצדיק הזה, במקום רוח אל נפש האדם הזה, ולפעמים אפשר שיתגלגלו שם נפשות ראשונים, עד אברהם אבינו ע"ה, וכיוצא בו, כפי תקון והזדככות נפש האדם הזה:

וענין זה שהוא גלגול בחיים, נקרא אצל החכמים סוד העבור וזהו ההפרש שיש בין גלגול לעבור. ולפעמים אפשר שיתעבר בו רוח ממש, של אדם צדיק, אפילו שיהיה מרוחות הצדיקים הראשונים, עד האבות נ"ע, אפילו בזמנינו זה האחרון, והכל תלוי כפי ערך מצות שעושה האדם הזה, כי יש מצות שיש בסגולתם כח, להמשיך נפש הצדיק בסוד עבור, ויש מצות ממשיכות רוח צדיק כנזכר:

גם אפשר, שלפעמים יארע כי יתעבר בו נפש איזה צדיק, ואח"כ יזכה ויתעבר בו עוד נפש צדיק אחר יותר גדול מן הראשון. ונמצא כי יש בו נפש מפאת עצמו, והנפש של הצדיק שבאה לו בתחלה, הוא לו במקום רוח. והנפש השנית של הצדיק היותר מעולה, שבאה לו באחרונה, תהיה לו בבחי' נשמה:

ולפעמים יתוקן נפש האדם כ"כ, עד שיזכה להשיג נפש איזה צדיק, ואח"כ ישיג בחי' רוח ממש של איזה צדיק אחד מעולה מכלם, עד שיוכל להיות, שישיג רוחו של אברהם אבינו ע"ה. וז"ס מ"ש ז"ל במדרשים, ובפרט במדרש שמואל, אין לך דור שאין בו כאברהם אבינו ע"ה, וכיצחק, וכיעקב, ומשה ושמואל וכו'. והנה בהתחלקות פרטים אלו, כשל כח הקולמוס להעלות כלם על ספר, והמשכיל יבין ויקיש מעצמו אל שאר החלוקים והפרטים:

ואמנם הכלל הוא, כי כפי ערך תקון וזכוך מעשה הנפש ההיא של האדם, כך תוכל לזכות, להשיג נשמה מנשמות הראשונים, עד תכלית העליון שבכולם. ואפילו בדורינו זה, יוכל להיות כך. ועד"ז תוכל להקיש ג"כ, כאשר נתגלגלו יחד הנפש והרוח של האדם, וכבר נתקנו שניהם, והנה אינם יכולים להשיג הנשמה שלהם עד גלגול אחר כנזכר.

והנה בעודם בחיים אז אירע להם ע"ד הנז"ל, כי נכנס עמהם בסוד העבור, איזו נפש, או רוח, או נשמה, של איזה צדיק, והיא להם בבחינת נשמתם. וכל הפרטים שנתבארו בענין היות הנפש לבדו מתוקנת, הם ג"כ עתה ממש, ואין להאריך:

גם לפעמים יארע, שאחר שנתגלגלו יחד שלשת חלקיו, נר"ן שלו, ונתקנו כולם, כי אז יתעבר בו איזו נפש, או רוח, של איזה צדיק כנזכר, הנה כשיפטר מן העולם, יוכל להתעלות כפי בחי' הצדיק ההוא שנתעבר בו, ושם בעולם הבא יהיו שניהם במעלה ובמדרגה אחת. וז"ס מ"ש בהקדמת בראשית בספר הזוהר דף ז' ע"ב, שנפל הרשב"י ע"ה על פניו, וראה את רב המנונא סבא ז"ל, וא"ל דבההוא עלמא יהוויין שכיבין יחד, הוא ורב המנונא סבא, ודי בזה:

והנה ענין העבור הזה, הוא לשתי סבות, האחת היא, כי ע"י עבור נפש הצדיק באיש הזה, תתוקן נפש האיש הזה, ותזדכך, כדוגמת ערך נפש הצדיק ההוא, ועי"כ תוכל לעלות בעוה"ב, במדרגת מעלת הצדיק ההוא, כנזכר כי הצדיק ההוא יעזרהו ויסייעהו, להוסיף מצות וקדושות יתירות, והנה סבה זו היא לצורך האיש הזה. עוד סבה שנית, לתועלת הצדיק עצמו המתעבר בו, כי כיון שהוא מסייעו להוסיף מצות ותקונם, נוטל חלק בהם, וז"ס מ"ש ז"ל, גדולים צדיקים, שאפילו במיתתם זוכים לבנים וכו'. והוא, כי הוא מזכה אל האיש הזה, ונעשה לו כאב להדריכו ולסייעו, וזוכה בסבתו כנזכר:

ודע, כי הצדיק הזה, כיון שנכנס בו לסייעו בחיים חייתו בסוד העבור כנזכר, ולא בסוד גלגול, לכן הוא קרוב לשכר ורחוק להפסד, כ"א האיש הזה יעשה מצות, נוטל חלק בשכר ההוא. וז"ס מ"ש ז"ל כי הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע, והבן סוד העמוק הזה, ואין עתה עת להאריך בו.

אמנם אם ירשיע האיש הזה, אין לצדיק ההוא שום עונש והפסד עמו, יען כי הוא איננו מתעבר בו, רק להיטיב אליו, ולא להרע לו, ואדרבא אם האיש ההוא חוזר בו מאשר תקן להטיב, אז הצדיק ההוא נפרש ממנו והולך לו. וטעם הדבר הוא, במה שנתבאר,

כי סוד העבור הוא בחיים של האדם, ואיננו דבוק ונקשר עם גוף האדם, כמו הנפש של האדם עצמו בגלגול, שנכנסה בו בעת שנולד, ונתקשרה ונתדבקה שם בתכלית הדבוק, ואינה יכולה לצאת משם עד יום המיתה. משא"כ בנפש הצדיק שנכנסת שם בסוד העבור,

כי נכנסת ברצונה, ויוצאת ברצונה. ואם האדם יתמיד בצדקתו, גם הצדיק ההוא יתמיד שכונתו אצלי, כדי ליטול חלק במעשה האיש הזה, ועומד שם עד שיפטר האיש הזה מן העולם, ויעלו שניהם יחד במדרגה אחת כנז"ל. ואם האיש הזה ירשיע מעשיו, אז הצדיק ההוא מואס בחברתו והולך לו,

כי הנה איננו עומד שם בקבע, רק בהשאלה, כדמיון אושפיזא המתאכסן בבית בעל הבית, עד זמן שיוכשר בעיניו, ואם אינו מוצא שם נחת רוח הולך לו, ולסבה זו ג"כ כאשר יקרה איזה יסורין אל האיש הזה, אין הצדיק ההוא מרגיש בצער כלל, ואינו סובלם עמו, יען כי איננו דבוק שם רק בהשאלה:

הכלל העולה, כי לפעמים יעשה האדם איזו מצוה גדולה, אשר על ידה יזכה שיתעבר בו נפש איזה צדיק מן הראשונים, ואז אפשר להיות

כי יתוקן ויזדכך כל כך, עד שתשוב נפשו של האיש הזה, במדרגת נפש הצדיק ההוא ממש, ואז צריך שישלים האדם גם רוחו ונשמתו בתכלית הזכוך, עד אשר יהיו ראויים להתלבש בנפש המזוככת ההיא. ואחרי זה יהיה שקול במדרגת הצדיק ההוא ממש, ויעלה למעלה ממקום שרש נשמתו אשר ממנה חוצבה. וכל זה הוא, לסבת עזר וסיוע הצדיק ההוא:

ודע, כי לפעמים אפשר שתתעלה נפש האדם, עד שתהיה נפשו מעולם האצילות, והוא, כי הנה כלל הדבר הוא, כי הנפש מן עשיה, והרוח מן יצירה, והנשמה מן בריאה, ואמנם בדרך פרט,

הנה בכל עולם מאלו, יש. בו בח" נר"ן, ונמצא כי לפעמים יהיו באדם נר"ן, מעשיה יצירה בריאה. ולפעמים יהיו לו נר"ן ממלכות ומז"א ומאימא דעשיה, ולפעמים שלשתם מן היצירה, ולפעמים שלשתם מעולם הבריאה, ולפעמים כלם מן האצילות, נפש, מנוקבא דז"א. רוח, מז"א. נשמה, מאימא. חיה, מאבא. ולפעמים נפש מעשיה, ורוח ונשמה מיצירה. ולפעמים נפש מיצירה, ורוח ונשמה מבריאה. ולפעמים נפש מבריאה, ורוח ונשמה מאצילות.

וכן עד"ז בכל פרט ופרט שבכל עולם מד' עולמות אבי"ע כנודע כי כל עולם מאלו הד' עולמות, כלול הוא מכל ד' עולמות אבי"ע, ומי"ס, וכן עשר מעשר עד אין מספר, ואין כח בקולמוס להאריך בכל פרטים אלו כלם, כי עצמו מספר, והמשכיל יבין ויקיש מעצמו:

אבל צריך שתדע, כי מה שאמרנו, שפעמים יהיו לו נר"ן מן היצירה, או מן הבריאה וכו', אין כונתינו לומר, שאין לו נפש מצד העשיה כלל,

כי הנה נודע שאפילו השכינה הנקראת מלכות, היא מקננא בעשיה, ומכ"ש בנפש של האדם. אבל כונתינו לומר, כי הנפש של האדם הבאה מעשיה, תזדכך כל כך, עד שאינה נרגשת, בערך סבת אור הנפש דיצירה שבו, ואז נקרא הכל נפש דיצירה. וכן עד"ז בשאר החלוקות,

כי אפילו כשאנו אומרים שיהיו לו נר"ן מן האצילות, הוא בהיותם מתלבשים תוך הנפש ורוח ונשמה, דעשיה יצירה בריאה, אלא שאינם עולים בשם, וכלם נטפלים ונקראים בשם אצילות. ומזה תקיש אל שאר הפרטים הנזכרים:

עוד יש חלוק אחר בבחי' הגלגול בעצמה אם בענין המתגלגל בבחי' גלגול בכל גוף שיזדמן, או במתגלגל ע"י אחיו, אשר זה נקרא סוד היבום, והוא,

כי כשבא בבחי' גלגול לכך, הנה אינם מתגלים ביחד שלשתם הנר"ן, ולא שניהם יחד, אלא הנפש לבדה עד שתתקן, ואח"כ בגלגול אחר, הנפש והרוח לבדם, עד יתוקן הרוח. ואח"כ בגלגול אהר, הנר"ן, עד שתתקן הנשמה,

ואז נשלמו גלגוליו כנז"ל. או לפעמים כל אחד משלשתם יתגלגל לבדו בפני עצמו כנז"ל. אבל כשמתגלגל ע"י אחיו, ובא בסוד יבום, יכולים להתגלגל שם יחד שלשתם הנר"ן. אמר הכותב חיים, הנה מן הסבא דמשפטים משם דאפילו בסוד היבום, אינם באים יחד, אלא הנפש והרוח לבדם, ולא הנשמה וצ"ע:

 
 
קורסים  וסדנאות חוגי בית  בכל הארץ סדנה מיוחדת למעגל החיים. זוגיות ילדים ומשפכה  ועסקים.  אסטרולוגיה קבלית וסוד האותיות. גלגולי נשמוד וסוד יעוד האדם בעולם.  חכמת תווי הפנים ועסקים. סודות לימוד הזוהר ופרשיות השבוע. קורס מבוא לקבלה הטוב בעולם והאמין ומסודר בשיטה הקלה להונה לכל נפש. יעוצים אשיים על זוגיות  עסקים רפואה ילדים. בית ומשפכה. מזוזות קשרות וטהור הבית.