כל הפרשיות מספר במדבר מהזוהר
ספר במדבר. ספירת ז''א עולם יצירה


פרשת במדבר. המרצה. רבי דוד קורן

פרשת במדבר  ז"א  אדם  המדבר,
אדם בנוי מארבע יסודות
של דומם צומיח חי ומדבר, אותיות במדבר,
שעור נדיר ומיוחד לגבי מהות האדם,

חג השבועות חג מתן תורה,

סודות וכונות המקוה באשמורת הבוקר,
72 דקות לפני הזריחה

כוונות  המקוה

בליל שבועות.

 

שער הכוונות  הארי הקדוש   עמוד רג'

 

עורך ומגיש  רבי דוד קורן.

 

ובהגיע  אשמורת  הבוקר

מעט  קודם עלות השחר.

בעת שמשחירים  פני הרקיע  במזרח.

אשר נקרא  אילת  השחר  כנודע.

 

אז צריך  שתטבול  במקוה.

ותכוין  אל המקוה העליון.

שהוא  כתר  עליון של ז"א. 

הנמשך לו בלילה הזה.

והוא  נקרא שער החמישים.

 

ועליו  נאמר,

וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'    ועי"כ

 אנו מקבלים  תוספת  קדושה  מבחינת הכתר הזה.

 

וטעם  הדבר  הוא

לפי  שאנחנו  בלילה הזה, עושים ב' דברים.

א', הוא להמשיך את הכתר  העליון של ז"א

על ידי  עסק התורה  כנזכר,

 

ב', ואחר כך  באשמורת הבוקר אנו נעשים

שושבינים  שמטרוניתא (המלכות)

רחל  נוקבה של ז"א.

ומוליכין את הכלה  הכלולה לבית הטבילה.

וטובלת במקוה העליון  כנזכר. שהוא הכתר.

וגם אנו שושבינין טובלים עמה.

 

ותיכון  בב' אותיות י"ה הראשונות

שב.הוי"ה  ע"ב חכמה,

ס"ג בינה. במילוי. כך.

ע"ב,  חכמה.  (יוד הי = 35)  ויו הי. =ע"ב

ס"ג,  בינה     (יוד הי=35)  ואו הי. =ס"ג

הם בגימטרייה  70=  ע'

ותחבר  עמהם  שני מילויי  הויות 

ע"ב  ס"ג. שהם מ"ו,  ל"ז. כך.

יוד  הי  ויו  הי. = מ"ו

יוד הי ואו הי. = ל"ז

מ"ו+ל"ז=פ"ג+ע'=קנ"ג

 

הסר  משם ב' כוללים של ב' השמות.

ויאשרו  קנ"א  כמנין מקוה.  151

ותכיון, שהיא טובלת עתה במקוה הזה.

שבע טבילות.

כל טבילה נגד פסוק באנא בכוח.

חסד אברהם.

גבורה. יצחק.

תפארת יעקב.

נצח משה.

הוד אהרון.

יסוד יוסף.

מלכות דוד.

רבי שמעון אמר.

ודע  כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל.

אפילו רגע אחד, ויהיה עוסק בתורה כל הלילה,

מובטח  לו שישלים שנתו.

(ביטוח חיים עד ראש השנה)

ולא יארע לו שום נזק בשנה ההיא.

(גם ביטוח מתאונות אישיות עד סוף השנה.)

 

חג שמח  ובילה המוות לנצח

ממני רבי דוד קורן

וכל חברי קרן אור ללמודי הקבלה.

 

למגילת רות  לחץ על קישור זה,

מהוא סוד החומר של הבריאה?

מאת רבי דוד קורן

שעור מתלמוד עשר הספירות חלק א' פרק י'

ד' בחינות והבחנות,

דומם צומח חי ומדבר

\\\\\\\,,,,,,,,,,,,,\\\\\\\\\

 

סוד החומר שבנאצל,

כל החומר המיוחס לנאצל, הוא הרצון לקבל,

ומה שיש בו יותר מזה מיוחס למאציל,

 

סעיף:לה') ודע כי בחינת הרצון לקבל שבנאצל,

שנתבאר היטב, שהוא הכלי שבו,  תדע, שהוא ג"כ

כל החומר הכללי,  המיוחס לנאצל,

באופן שכל הישות זולתו, מיוחסת למאציל,

\\\\\\,,,,,,,,,,,,,\\\\\\

 

 

נשאלת השאלה המתבקשת,

מהוא סוד החומר של הבריאה?

אנו בני האדם  שמוגבלים  בחמשת החושים שלנו

ובגלל המוגבלות הזאת אנו נהפכים להיות לעבדים של

הזמן האשלייתי,  עדין לא הצלחנו להתגבר על המחסום

העיקרי בחיינו. שהוא הזמן,(ראה שעור קודם על זמן אשלייתי)

 

למרות שהיום כבר התגברנו על מחסום הקול,

וכל מיני מחסומים שהעידן האלקטרוני  הלוויני,

עוזר לאנושות לחבר את כל היקום ליחידה אחד,

אבל נשאר לנו רק מחסום אחד לפרוץ,

שהוא מחסום של הזמן בחיינו,

 

ורק ברגע שהאדם יצליח לעבור את מחסום

הזמן, זהו זה, האדם יהיה חופשי בעידן הדלי

וימות המשיח,

 

אבל עדין יש עוד מחסום, שהוא החומר,

והמדענים היום משקעים מיליארדים של דולרים

על מנת להבין את מהות החומר שבנוי מאטומים,

פרוטונים, ונאוט רונים, וחקר בדי אן אי,

 

אבל על פי הקבלה, עולם החומר, זה לא העולם

הפיזי החומרי המוכר לנו,  לכן מציין הרב אשלג

בתלמוד עשר הספירות, שכל החומר שבבריאה,

זה הרצון לקבל,  וכל מה שאנחנו בקבלה

מגדירים כחומר, הכוונה היא על הרצון לקבל שבאדם,

 

אבל האים זה החומר המוחשי שאנו רואים?

כמובן התשובה היא לא,

כי כאן יש עוד מחסום, שהוא עולם הקליפות,

שהקליפות הם מכסים  על עולם החומר,

 

ואז בגלל שהקליפה יוצרת כיסוי על החומר

כשאנו רואים דבר מה במציאות,  

אנו רואים  אותו כמת. בצורה של דומם,

 

על מנת להבין באופן יסודי, אנחנו חייבים להבין

את ד' הבחינות של דומם צומח חי ומדבר,

ומדוע נקרא מדבר? ולא אדם?

 

למשל, ניקח את עולם הצומח,

שפעם כל עולם הצומח  בעיני האדם,

היה עולם מת, למה?

בגלל איזה שהו קליפה שכיסתה על המודעות של האדם,

וליראות את החיות בתוך עולם הצומח,

 

עד היום רוב האנשים חושבים, שעולם החי הוא מת,

היום הרפואה המודרנית, מתייחסת לבעלי חיים

במיוחד לקופים, והם חושבים שאין לבעלי החיים

רגש, או אינטליגנציה, ואין לבעלי חיים הקרא עצמית,

 

אנחנו יודעים על פי ההלכה, יש סודות גדולים

על עניין של שחיטת בהמות, כי בכל בהמה יש נפש,

ויכול להיות שם גם גלגול של אדם בבהמה,

 

אבל היום שאדם הולך ושוחט בהמה,

נשאלת השאלה מה הוא מרגיש, או איך הוא

מתייחס לבהמה, במרבית המקרים השוחט לא

מרגיש כלום, וחושב שגם הבהמה לא מרגישה כלום,

אבל כל זה לא נכון,

 

כלומר אותה הקליפה שיוצרת כיסוי על הרצון לקבל

של האדם, היא מחסה את המציאות האמתית

של כל עולם החי, ולא רק זה, אותה הקליפה היא

גם גורמת מחסום בין אותו האדם לכל הסביבה שלו,

לכן האדם גונב, מרמה, גוזל, בלי שום רגש של חמלה,

 

וזה הסוד של הקליפה של הנחש,

וחט אדם וחוה בגן עדן עם הנחש,

שאותו החט הביא את המוות לעולם,

 

מהוא מוות על פי הקבלה?  הפרדה,

 

אבל כל הלימוד של הקבלה מלמדת אותנו

איך אנחנו יכולים להסיר את הקליפות מעלינו,

שסוף סוף הרצון לקבל האמתי שלנו יוכל להתגלות,

שזה החומר של הבריאה,   שזה כולל גם החומר

הפיזי, בבהמה שהוא עולם החי, בצומח, ובדומם,

 

למה מגדירים את עולם הדומם בשם דומם?

יש שני הסברים,

מבחינת הקבלה עולם בני האדם מוגדר כמדבר,

ולא מגדירים את עולמנו עולם של בני אדם,

 

הרי על פי ההיגיון היה הצריך להגדיר את העולמות,

עולם האדם, עולם החי, עולם הצומח, ועולם הדומם,

 

על פי הקבלה מגדירים את עולם בני האדם

עולם המדבר, 

אבל הקיצוניות השנייה, היא הדומם,

כי האדם בעולמנו עדיין לא מדבר,

והאדם עדיין דומם,

 

אומנם האדם בעולמנו מוגדר כדומם,

אבל זה לא  אומר שעדיין אין לו רצון לקבל,

 אבל הרצון לקבל שלו מחוסה בקליפה,

וזה אומר הרצון לקבל דומם,

שהוא לא מביע שום דבר,  אבל יש בו רצון לקבל,

 

מהו סוד תיקון האדם שנקרא  תחיית המתים בדורנו

 עידן הדלי וימות המשיח?

כל התיקון של האדם להוריד את הקליפה, 

שמפרידה  בין הדומם - למדבר,

ולבין הצומח - החי - והדומם,

ואז כל הבריאה קמה לתחיית המתים,

כולל האדם,

בכוח הרצון לקבל שבו,כמובן סוג הרצון,

 

בניתים בגלל הקליפה של הנחש, שהביא את

המוות ליקום, שהם אותיות קיום, שלנו בעולם,

 

ולכן גם המדבר שהוא האדם,

הוא לא מדבר, והאדם בגדר מת,

"ומצפה  כבר 2000 שנה  לתחיית המתים",

ואז בגלל שהאדם  מוגדר  כמת,

אז גם החי נחשב  למת, וגם הצומח נחשב למת,

וכמובן גם הדומם  גם כן מת,

 

ולמה עולם בני האדם מכונה המדבר,

ומדוע הספר הרבעי  ז"א עולם יצירה הנקרא אדם,

נקרא ספר במדבר, שזה אותיות מדבר,

וכאן אנחנו מוצאים את הקשר של המדבר בתורה,

 

שרוב התורה מתחילים אם המשפטים,

וידבר ה' אל משה וכו'

וידבר ה' אל אהרון, וכו'

אומנם הרגילו אותנו לקבל את המילים הללו כמובן

מאלו, כי זו הספה של התורה,

 

למה רוב הפסוקים שבתורה מתחילים

וידבר ה', וידבר ה',  כי זה כוח של המדבר,

המדבר זה לא שאדם אומר דברים,

נאמר וידבר ה', זה המדבר,

 

כלומר אותו האדם שמדבר את המודעות של ה',

שהיא המודעות האלוקית, דרך אותו הצלם

אלוקים שנברא האדם,  זה המדבר,

ורק שאדם מחובר לצלם אלוקים שבו,

יש שווי צורה, יכול לדבר לה',

 

לכן יש בני אדם,  ויש המדבר,

שהם שני דברים שונים , וזה תלוי בבן האדם,

ובכלל לא שייך למדבר,

 

כי יש דיבור של בני אדם ויש מדבר כמו הניבאים,

שגם הם דברו, אז למה עד היום אנחנו לא מבינים

את דברי הנביאים?  הרי הם דברו עברית,

למה בדורותיהם בני הדור לא קבלו את דבריהם?

 

כי הנביאים הם דברו דברי אלוקות,

והנביאים הם התקשרו לרמת המודעות של המדבר,

 

לעומת שאר בני האדם שלא קבלו את דבריהם,

והיו עדין מחוסים בקליפות,

 

ולכן כל הסוד כאן שהרב אשלג רוצה לגלות

לנו לגבי החומר של הבריאה,

שזה הסוד של  הרצון לקבל, 

 

וכל מה שלא שייך לרצון לקבל בכלי.

זה בא מהמאציל,

זכור זאת למשך כל הלימוד,

כל החומר המיוחס לנאצל, הוא הרצון לקבל,

ומה שיש בו יותר מזה מיוחס למאציל,

\\\\\\\\,,,,,,,,,,,,\\\\\\\\\\\\

 

 

חמשת החושים המוגבלים,

הרצון לקבל, הוא צורה ראשונה של כל מהות,

והצורה ראשונה אנו מגדרים בשם חומר,

משום שאין לנו השגה במהות,

 

סעיף: לו')  אע"פ שבחינת "הרצון לקבל"

מובן לכאורה למקרה ולצורה במהות,

ואיך תופסים אותו לחומר המהות?

אמנם כן הוא גם במהויות הסמוכות לנו,

 

שדרכינו לכנות הצורה הראשונה שבמהות

בשם החומר  הראשון שבמהות,

 משום שאין לנו השגה ותפיסה

 כלל וכלל בשום חומר,

 

כי כל ה' החושים שלנו

אינם מוכנים לזה,

להיות המראה והשמיעה והריח והטעם והמישוש

מציעים לשכל העיוני,

רק צורות בעלמא של מקרי המהות,

המצטיירים על ידי שיתוף פעולה עם החושים שלנו,

 

למשל: אם ניקח אפילו את האטומים הקטנים

המיקרוסקופים אשר ביסודות הראשונים שבאיזו

מהות, הנפרדים על ידי מלאכת החימיה,

הלא גם אינם אלא צורות בעלמא שמצטיירות

כן לעיניים, או ביתר דיוק,

 

שהמה ניכרות ונבחנות לנו על ידי דרכי

"הרצון לקבל  ולהתקבל" 

שאנו מוצאים בהם,

אשר על פי משפט הפעולות הללו אפשר להבחין

בהם  ולבודד האטומים האלו למיניהם,

 

עד לבחינת החומר הראשון של המהות ההיא,

והרי גם אז, המה רק כוחות שבמהות, ולא חומר,

 

והנך מוצא, אשר גם בגשמיות,

אין לנו מוצא אחר להבין את החומר הראשון,

זולת בהנחה, שהצורה הראשונה היא החומר הראשון

הנושא כל שאר המקרים והצורות הבאים אחריה,

 

ואין צריך לומר בעולמות העליונים,

אשר כל מוחשי ומדומה אינו נוהג שמה,

,,,,,,,,,,,,,,,\\\\\\\\\\\\\,,,,,,,,,,,,,,,,,

                                                                              

וכאן הרב אשלג אומר לנו, מה שאנו כאן מחנים

חומר, זה בסופו של דבר זה מהות,

ואין לנו  כלל תפיסה בחומר עצמו, 

אלה מה שאנו  חשים רואים  ומרגשים,

דרך חמשת החושים המוגבלים,  זה איך החומר פועל,

 והחומר הכוונה, לרצון לקבל,

 

לכן הרצון לקבל הוא חושי, ולא מוחשי,

כמו האטומים שבחומר,

הם חושים ולא מוחשיים,

 

כלומר מה שהרב אשלג רוצה להגיד לנו,

 זה כל מה  שאנו רואים דרך הראיה הפיזית המוגבלת, שמקושר לחמשת החושים,

ואנו רואים דברים פיזיים כביכול,

כגון אבן או עצים או בעלי חיים,

וחושבים שהם בנויים מחומר מוחשי,

זה לא חומר,

 

כי חומר זה הרצון לקבל, שהוא דבר חי,

וכל דבר חי, שהוא הרצון לקבל,

אין לנו את  היכולת לתפוס ולהבין אותם

דרך חמשת החושים,

בגלל כמובן כמו שציינו כוח הקליפה,

שמחסה, על החיות הפנמית,

 

מה שכן אנחנו יכולים להבין או לתפוס דרך

חמשת החושים המוגבלים והאשלייתיים,

איך הרצון לקבל בא לידי ביטוי,

 

מה הבעיה שלנו, שבעולם הקליפות שהוא הטומאה,

הרצון לקבל שלנו לא בא לידי ביטוי,

והקליפה שיוצרת את ההפרדה שזה המוות,

ואנו מתייחסים לדומם לצומח ולחי כדבר מת,

 

לכן שהרב אשלג אומר,

שהמה ניכרות ונבחנות לנו על ידי דרכי

"הרצון לקבל  ולהתקבל",

ורק שמתנתקים מכוח הקליפה, אז אנחנו מתחברים

לרצון לקבל האמתי שלנו,

ואיך הדבר רוצה   להתקבל בעינינו,

ואז כל היקום הופך להיות ליקום חי,

\\\\\\\\\\\\,,,,,,,,,\\\\\\\\\\\

 

לסיכום השיעור הזה בניתים מה שחשוב לנו כל הזמן

 להבין,  כל מקרא הוא צורה שונה ומשתנה,

מקרא הכוונה לפעולה מסוימת,

והצורה נוצרת מתאי שיש שינוי צורה,

 שהשינוי צורה זה מה שגורם למהות להתגלות,

רק על ידי שינוי צורה, בסוד אחד יחיד ומיוחד,

שזה בעצם הרצון לקבל של הכלי מהאור,

 

אבל לא חלילה להבין שהרצון לקבל הוא מהאין,

למשל, אם אנחנו ניקח לדומא את עולם הצומח

העץ או השולחן שהוא דומם,

 

ונסתכל עליו עם מיקרוסקופ אלקטרוני, בהתחלה

ניראה סיבים, נוריד שחבה נראה פרודות, נוריד עוד

שחבה נגיע לאטומים, נפרק את האטומים, מה נגלה?

כלום ויברציה של גזים של עננים, אין חומר,

כי אנחנו לא יכולים לגעת במהות, שהוא האור.

 

כי ברגע שאנחנו רוצים לחשוף את המהות,

כל עולם החומר נעלם, למה?

כי נוגעים במהות, ואין לנו תפיסה באור

 שהוא המהות שבונה את כל המצויות,

שבמחשבת הבריאה,

וזה מה שעד היום המדענים לא מבנים,

 

איך זה שהם חודרים לתוך האטומים, שמהם כביכול

בנויי החומר של היקום, פתאום האטומים נעלמים,

כי האטומים  שבונים את החומר המוחשי,

הוא האשליה, שהוא בכלל לא היה קיים בהתחלה,

אלה הוא נוצר בעקבות הקליפה, והנחש,

בחטא של האדם בגן עדן, שהביא את המוות לעולם,

זה החטא היחידי והעיקרי שמפריד את האדם,

מהחיים למוות, מדומם למדבר,

ממודעות השטן והנחש,

למודעות  צלם האלוקית שבו,

אדם שמדבר בכוח אלוקות שבו

ומחדש חידושים בעולם למען האנושות כולה

כי מחשבת הבריאה זה לההנות לנבראים,

זהו ימות המשיח ותחיית המתים בדורנו,

אשרי חלקנו שאנו בדור הזה זכינו לזה

באהבה רבה רבי דוד קורן,

 

 

 
 
קורסים  וסדנאות חוגי בית  בכל הארץ סדנה מיוחדת למעגל החיים. זוגיות ילדים ומשפכה  ועסקים.  אסטרולוגיה קבלית וסוד האותיות. גלגולי נשמוד וסוד יעוד האדם בעולם.  חכמת תווי הפנים ועסקים. סודות לימוד הזוהר ופרשיות השבוע. קורס מבוא לקבלה הטוב בעולם והאמין ומסודר בשיטה הקלה להונה לכל נפש. יעוצים אשיים על זוגיות  עסקים רפואה ילדים. בית ומשפכה. מזוזות קשרות וטהור הבית.